1פסולי המוקדשין שנפדו שביארנו עליהם שפטורים מן המתנות צריך לרשום שיכירו הכל שהן פסולי המוקדשין שאין מקום מכירתן מוכחת עליהן שהרי פסולי המוקדשין נשחטין באיטלין ונמכרין באיטלין ונשקלין בליטרא כחולין גמורין ומ"מ בכור ומעשר אינו צריך לרשום הואיל ואין ריוח להקדש במכירתן באיטלין שהרי אינן נפדין כמו שביארנו במסכת יום טוב החמירו עליהן שלא לימכר באיטלין ומתוך כך מכירתן בבית מוכחת עליהן ואין צריך רשום:2בהמת השותפין חייבת במתנות שנאמר זובחי הזבח אא"כ היה אחד מן השותפין פטור כגון כהן שנשתתף עם ישראל הרי שנשתתף כהן עם ישראל באחד מן האיברים שיש בהם מתנה ולא בשאר הבהמה הרי זה פטור ממתנה שבאותו אבר וחייב באחרות כיצד נשתתף עמו בכל הראש פטור מן הלחיים ונשתתף עמו ביד פטור מן הזרוע נשתתף עמו בבני מעים פטור מן הקיבה ואפי' לא נשתתף עמו בכל האבר אלא בקצתו ואפי' בחלק אחד ממאה שבו הדין כן:3היה הדבר בהפך שכל הבהמה של כהן או של גוי והראש לבדו של ישראל חייב בלחי שהרי האבר החייב ברשותו:4עשרים וארבעה מתנות נתנו לכהנים בקנין חזק עד שנאמרו בתורה דרך כלל ודרך פרט ובברית מלח דרך כלל שנאמר בפרשת ויקח קרח לכל קדשי בני ישראל לכם נתתיו ודרך פרט כמו שמתחיל למנותם וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש ונאמר בסוף ברית מלח עולם היא ומה הן מתנות אלו עשרה מהן במקדש ר"ל ליאכל בעזרה וארבעה בירושלים ליאכל בכל העיר ועשרה בגבולין ר"ל קצתן בכל ערי ארץ ישראל וקצתן אף בחוצה לארץ עשרה שבמקדש א' חטאת בהמה שבשרה נאכל הכהנים ב' חטאת העוף ג' אשם ודאי ד' אשם תלוי ה' זבחי שלמי צבור והם כבשי עצרת שאין שלמים לצבור אלא הם ויש להם דין קדשי קדשים ליאכל בעזרה ו' לוג שמן של מצורע ר"ל מה שנשאר ממנו שהוא לכהנים כמו שהתבאר בזבחים ובמנחות ז' שתי הלחם של עצרת ח' לחם הפנים ט' שירי מנחות אחר שנקמצו י' מותר העומר ולא כללוה בשאר המנחות אחר שהיא מנחת צבור ואין לצבור עוד מנחה:5ארבעה בירושלים א' בכור תם מ"מ בכלל מתנה זאת בכור בעל מום ואע"פ שאין בו קדושה ב' הבכורים ג' מורם מתודה ר"ל חזה ושוק ולחמי תודה וכן המורם מאיל נזיר והוא זרוע בשלה וחלה ורקיק ונחשבו אלו באחת מפני שענינם אחד ובכללם חזה ושוק שבכל מיני שלמים ד' עורות קדשים ר"ל של קדשי קדשים כגון עולה וחטאת ואשם שזכו בהם הכהנים ואע"פ שבכל מקום מותר להשתמש בהם שהרי ודאי חולין הם בידם מ"מ הואיל ויש בהם צד חמור שמן המקדש הם זוכים בהם ויש בהם צד קל שהם משתמשים בהם בכל מקום מצעו עליהם את התחום לימנות כאותן שבירושלים:6עשר שבגבולין א' תרומה גדולה ב' תרומת מעשר ג' חלה ד' ראשית הגז ה' מתנות ר"ל זרוע לחיים וקיבה ו' פדיון הבן ז' פדיון פטר חמור ח' שדה אחוזה שהקדישה ולא גאלה ומכרה גזבר לאחר שיוצאה ביובל ומתחלקת לכהנים שבאותו משמר ט' שדה חרמים י' גזל הגר שנשבע גוזלו לשקר והודה לאחר מיתת הגר כמו שמפורש בפרשת נשוא:7גדולי המחברים מנו מתנות אלו בדרך אחרת והם שהם מנו חטאת בהמה וחטאת העוף באחת וכן אשם ודאי ואשם תלוי באחרת ובמקום שתים אלו הוציאו מכלל מורם מתודה איל נזיר וחזה ושוק ונמנו מורם מתודה באחת ומורם מאיל נזיר באחרת וחזה ושוק של כל שלמים באחרת וסדרו במתנות אלו ששמונה מהן אין נאכלות אלא בעזרה והם העשרה שמנינו תחלה כשחלקנו החטאות והאשמות וחמש אין נאכלין אלא בירושלם והם הבכור והבכורים ומורם מתודה ומורם מאיל נזיר וחזה ושוק וחמש זוכין בהן מן התורה בארץ ישראל לבד שלשה של קדש והם תרומה ותרומת מעשר וחלה ושנים של חולין והם ראשית הגז ושדה אחוזה וחמש זוכין בהן בכל מקום והם מתנות ופדיון הבן ופטר חמור וגזל הגר וחרמים וחמשתן חולין גמורין ונשארה אחת שזוכין בהן מן המקדש והיא עורות של קדשי קדשים עשר שבמקדש שהן שמנה לחשבון האחרון יתבאר במקום אחר שאין נאכלין אלא לזכרי כהנה אבל חמש שבירושלם לחשבון אחרון או שלש לחשבון ראשון נאכלות אף לנקבותיהם ועליהם נאמר לבניך ולבנותיך אתך ומ"מ אין ניתנין אלא לזכרים שהרי רבן לאנשי משמר הן והבכור צריך להקריב אימוריו ואין מקריב אלא זכר:8יש באותן שבגבולין ששה מהן שאין ניתנין אלא לזכרים עורות קדשים ושדה אחוזה וגזל הגר וחרמים שהרי ארבעתם לאנשי משמר ופדיון הבן שהרי נאמר בו לאהרן ולבניו ופטר חמור שהוא בכלל בכור לדין זה נשארו חמש מתנות שניתנות לנקבות כזכרים והם תרומה ותרומת מעשר וחלה ומתנות וראשית הגז:9כשם שהכהן פטור מן המתנות כך פטור מראשית הגז וכן הנכרי אע"פ שגזז לו ישראל כיצד כהן או גוי שמסרו צאנם לישראל לגזזם לצרכם פטור אפי' לקח גז צאנם אחר שגזזם פטור הואיל ובשעת הגיזה נפטר וכל שכן אחר שגזזן הגוי לקח הצאן מכל וכל וגזזן אע"פ שמן הפטורים נלקחו חייב אפי' לקחן לגיזה ואע"פ שהגזה גדלה ברשות הגוי והצאן חוזרות לגוי הואיל והגוזז ישראל והגזות שלו חייב כמו שיתבאר:
